ביהמ"ש: מתווך שפעל בחוסר נאמנות ובניגוד לחוק לא זכאי לדמי תיווך או לשכר ראוי

לפני תביעה כספית לתשלום 33,930 ש"ח בגין שירותי תיווך.

סגל משה (להלן: "התובע") הינו מתווך מקרקעין במקצועו הפועל בשיתוף עם  משרד התיווך "ריליטי אקזיוטיב" (להלן: " משרד התיווך"). התובע הגיש תביעה בהליך של "סדר דין מקוצר" כנגד אריק פרישמן (להלן: " הנתבע"). הנתבע חתם ביום 26.9.05 על הזמנה לקבלת שירותי תיווך בה התחייב לשלם דמי תיווך בסך 2% בצירוף מע"מ במידה וירכוש דירה אשר תוצג בפניו על ידי התובע או מי מטעמו (טופס ההתחייבות צורף כנספח א' לכתב התביעה). חתימת טופס ההזמנה בוצעה בכניסה לבניין וזאת לאור בקשתו של הנתבע אשר הגיע ישירות מעבודתו בעיר ירושליים.

לגישת התובע, בפני הנתבע הוצגו מספר דירות - דירות אשר תאמו את דרישותיו ובין היתר דירתו של מר יונה צוקר (להלן: " צוקר") מרחוב פומורוק 13 בתל אביב אשר טופלה בבלעדיות ע"י משרדו של התובע. הנתבע הביע עניין רב בדירה וביקש לקבוע פגישה נוספת בנוכחות אשתו על מנת שתוכל להתרשם ממנה. משכך, לאחר מספר ימים נקבעה פגישה בנוכחות מר צוקר, התובע, הנתבע, אשתו וחמותו. לאחר מספר ימים נקבעה פגישה נוספת בנוכחות הצדדים וכן הוריו של הנתבע. במהלך הפגישה החל אביו של הנתבע ומר צוקר לנהל מו"מ בנוגע למחיר הדירה המבוקש, מועדי התשלום ומועד פינוי הדירה. בסיום הפגישה לחצו הצדדים ידיים לאות הסכמה.

לגישת התובע, זמן קצר לאחר מכן פנה אליו הנתבע וטען כי מבדיקה של בא כוחו עלה כי ככל הנראה קיים סיכון של תשלום מס שבח מאחר וטרם חלפה תקופת הצינון הדרושה על פי  החוק לקבלת פטור ממס שבח. משכך פנה התובע ללשכת המקרקעין והוציא נסח של הדירה ממנו עלה כי הדירה הועברה כשנתיים קודם לכן על שמם של ילדי המוכר. מבדיקה שערך התובע עם מר צוקר עלה כי טרם חלפה תקופת הצינון וכי התקופה תחלוף בחודש 06/06 משכך יש להמתין עד לתקופה זו לשם חתימה על החוזה.

התובע פנה אל מר צוקר וביקש כי ייחתם זכרון דברים על פרטי העסקה אשר תשוכלל לחוזה בחלוף תקופת הצינון. המוכר סירב אולם הבטיח כי במידה ובתום תקופת הצינון לא תמצא דירה אחרת בעבור הנתבע ואשתו, היא  תימכר במחיר שסוכם.

לבקשת הנתבע המשיך התובע בחיפוש אחר דירות נוספות, וביום 18/11/05 הציג בפניהם דירה ברחוב רוממה בתל אביב בבעלותו של מר שגיא (להלן: " שגיא"). לאחר משא ומתן עלה כי הפינוי המינימאלי עומד על שישה חודשים. לאחר התייעצות בין בני הזוג בשיתוף עם התובע הוחלט להמתין לתום תקופת הצינון של דירתו של צוקר.

לגישת התובע לאורך כל התקופה נשמר קשר רציף עם מר צוקר על מנת להראות את נכונות הנתבע ואשתו לרכוש את הדירה על ידי התובע וכן על ידי מר איציק סער המשמש כסוכן נוסף במשרדו.  ביום 11.6.2006 נחתם חוזה מכר דירה בסך השווה ל 328,000 $.

לטענת התובע המוכר הוא אשר יצר קשר עמו ועדכן אותו כי צפויה להיחתם עסקה וכן עדכן אותו על המחיר. מר צוקר שילם את דמי התיווך המוסכמים זמן קצר לאחר חתימת החוזה. לאחר שפנה לנתבע לתשלום חלקו, נפגשו השניים ביום 22/06/2006. בפגישה החמיא הנתבע לתובע על עבודתו המסורה ועל היחס האישי החם ויחד עם זאת הודיע כי אינו מוכן לקיים את התחייבויותיו על פי הסכם התיווך ו"יאות" הוא לשלם סכום סמלי בלבד בעבור שירות התובע.

על אף דרישותיו של התובע לקבלת מלוא סכום התיווך נמנע הנתבע מלשלמו. לגישת התובע מאחר  והחתים את הנתבע על הסכם תיווך והיה הגורם  שהפגיש בין הצדדים לעיסקה, והנתבע הפר את חובת תום  הלב וההגינות,  בכך שלא שיתף אותו בהמשך המו"מ, זכאי התובע לקבלת מלוא סכום התביעה המהווה סך של 2% בצירוף מע"מ, מסכום רכישת הדירה.

מנגד טוען הנתבע כי במהלך שנת 2005 חיפשו הוא ורעייתו דירה למגורים באזור תל אביב. חיפוש הדירה כלל חיפוש בעיתונים וכן באינטרנט, במסגרת החיפושים הגיעה לידיו ידיעה באשר לדירתו של מר צוקר שהינו עו"ד במקצועו. הנתבע פנה למדריך הטלפונים אשר באמצעותו אותר מספר הטלפון של מר צוקר וזאת על מנת לקבל אינפורמציה על הדירה.

לאחר קבלת האינפורמציה ביקש הנתבע לקבוע פגישה עם מר צוקר. זה  הפנה את הנתבע אל התובע מאחר ולטענת מר צוקר רעייתו חתמה על הסכם בלעדיות עם התובע. לאחר שיחת טלפון עם התובע נקבעה פגישה בפתח הבניין בו התבקש הנתבע לחתום על טופס לקוחות (נספח א' לכתב התביעה) לאחר שנאמר לו כי התובע הינו המתווך הבלעדי של הדירה.

הנתבע מודה כי התובע נכח בשתי פגישות אשר נערכו בדירתו של צוקר, אשר במהלכן נוהל משא ומתן בין הצדדים. משכך העביר הנתבע את פרטי העסקה לבא כוחו על מנת שתיערך בדיקה משפטית. הבדיקה העלתה כי טרם חלפה התקופה הקבועה בחוק לפטור ממס שבח מאחר ומר צוקר העביר את הדירה לילדיו שנתיים קודם לכן. לאחר שפרטים אילו נמסרו לידיעת מר צוקר הודיע כי מכירת הדירה אינה אפשרית משיקולי מס עד לחודש 06/06 ומשכך חזר בו מכוונתו למכור את הדירה .

לאור העובדה כי הצדדים היו מודעים לכך כי מכירת הדירה לא תבשיל לכדי עסקה פנה התובע לנתבע והציע לו דירה נוספת אשר בסופו של יום לא הבשילה לכדי חוזה לאור פערים כספיים.

לגישת הנתבע, בשיחת טלפון בחג הפסח בה התקשר הנתבע אל מר צוקר  לשם איחול חג שמח סיפר מר צוקר כי סוכנים ממשרד התובע ביקשו להפנות לקוחות נוספים אולם נמסר כי הדירה איננה למכירה. בחודש 06/06 פנה הנתבע שוב למר צוקר וזאת לאור העובדה כי טרם מצא דירה וכי התקופה הדרושה לפטור ממס שבח חלפה ושאל האם הדירה מוצעת למכירה שוב. משנענע בחיוב החל משא ומתן חדש ובסופו אף נחתם הסכם מכר.

לאחר שנחתם ההסכם פנה התובע לנתבע בדרישה לקבלת דמי תיווך. הנתבע השיב  כי הגעתו לדירה נשוא התביעה נעשתה שלא באמצעות המשיב או בעזרתו והחתמתו על ההסכם נעשתה שלא בתום לב והתובע אף נהג במירמה בניגוד לסעיף 8 לחוק המתווכים.

ביום 20/11/06 התקיים דיון בבקשת רשות להתגונן וביום 10/12/06 ניתנה הרשות להתגונן והתיק הועבר לדיון בפסים של "סדר דין מהיר". משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

האם שימש התובע הגורם היעיל בעסקה ?